הסכנה האמיתית של הקורונה
צוות על הספה
השפעתו החברתית כבר ניכרת, עוד יותר מהשפעתו על הבריאות הפיזית של הציבור, אני מודאגת מהבריאות הנפשית שלו.
טיפול בחרדה
אינני רופאה ואינני יכולה לומר דבר מושכל על ההשלכות והסכנות האמיתיות של הנגיף. האם הוא אכן קטלני? האם בר ריפוי? האם הוא פשוט עוד תצורה של שפעת?
אבל השפעתו החברתית כבר ניכרת, עוד יותר מהשפעתו על הבריאות הפיזית של הציבור, אני מודאגת מהבריאות הנפשית שלו.
בכל מקום אליו הלכתי השבוע הרגשתי את זה קורה בעוצמה הולכת וגוברת: במכללה – מרצים וסטודנטים שהיו בחו"ל, או שהוריהם שהו בחו"ל, אפילו לא במדינות עליהן יש הנחיה לבידוד, התבקשו לחשוב היטב אם באמת רוצים להגיע ללימודים.
בחטיבת ביניים התבקשו כל ההורים לדווח על כל שהייה בחו"ל, כל מדינה בחו"ל, של כל קרובי המשפחה.
בתיכון אחר שמעתי שילדה הגיעה ללימודים והחרימו אותה כי מישהו אמר שאביה היה בסין ומיד כולם כתבו בקבוצות הוואטסאפ שיש להתרחק ממנה.
אם נעלים את המילה "קורונה" מהכתוב – כל אחת מסיטואציות אלו, שהן דוגמאות מעטות לכל הטירוף המתרחש סביבנו, התחושה היא שההיסטוריה חוזרת. חוזרת ממקום חשוך, אכזרי, ומסוכן.
האין בקשות אלו בגדר הדבקת סטריאוטיפ אכזרי? האם לא הלכנו רחוק מדי? הרי אם מישהו הוכנס אתמול לבידוד בגלל שלפני עשרה ימים שהה במדינה "עם סיכון" – בעשרה ימים אלו פגש כמה אלפי אנשים אותם יכול היה להדביק. אסרו עלינו להתחבק ולשמוח במפגש עם מכר אהוב. מבקשים שנשקול היטב אם כדאי לצאת להופעה או למפגש חברתי. ביטלו את חגיגות פורים.
מה הצעד הבא? יגדירו עוצר רחב? האם עלי לצאת ולקנות קופסאות שימורים ומים מינרלים? לאסור על יצירת קשרים אחד עם השני? נתחיל לחשוד בכל אחד ונתבקש "להלשין" לשלטונות על הסוררים שיצאו מבידוד? פגישות עם חברה טובה יצטרכו לרדת למחתרת? נשמע הזוי? אנחנו צעד קטן משם.
ברור שאנחנו מדברים כאן עם חרדה. וכמובן שאין להתווכח עם חרדה. אבל כל שנאה גזענית מקורה בחרדה. כל חרם, הסטה, הדרה חברתית ואפליה קשורים עמוק עם חרדה ובהלה. ומה השלטונות שלנו עושים עם זה? כנראה שכשאין אב ואם, אין מנהיג ואין שולט, אין בא ואין עונה.
אנשי מקצוע רלוונטים לתחום
פסיכולוגית קלינית מומחית
התמחות: בריאות הנפש,חרדה ופוביה,דיכאון,בעיות משפחתיות וזוגיות,אבל ואובדן,פוסט טראומה,הדרכת הורים,התמודדות עם
אזור בארץ: תל אביב וגוש דן
שפה: עברית,אנגלית
פסיכולוגית המטפלת במבוגרים ובני נוער, כולל הדרכת הורים וליווי משפחתי. מטפלת בגישה פסיכודינאמית ובגישה קוגניטיבית-התנהגותית. בעלת ד
עובדת סוציאלית קלינית (M.S.W) ופסיכותרפיסטית
התמחות: טיפול רגשי בילדים,הדרכת הורים,נוער, מבוגרים, בעיות התנהגות,אוטיזם,חרדה,דיכאון,אבל ואובדן,משברי חיים,
אזור בארץ: תל אביב וגוש דן,רמת גן
שפה: עברית
טיפול רגשי לילדים, מתבגרים ומבוגרים. הקשבה מדוקדקת לכל אחד עם הבעיה הייחודית שלו כשהכוונת הטיפול לוקחת בחשבון את הייחודיות הזו. טי
פסיכולוג קליני מומחה
התמחות: חרדה, דכאון, אובססיביות, טראומה, משברי חיים, אובדן, פרידה, מיניות, התמכויות, זוגיות, משפחה, קריירה,
אזור בארץ: בקעת אונו, פתח תקווה, מרכז, טיפול און ליין
שפה: עברית, אנגלית
מטפל במתבגרים ומבוגרים. מטפל זוגי ומשפחתי. יועץ לעסקים משפחתיים. חשוב לי לסייע למטופלי לחוות הקלה במצוקה וסבל, להחלץ ממצבים קשים
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
להיות בן ערובה - להיות בשורש ההוויה אהרון רוי ספונגין, Ph.D.
ב-6 בספטמבר 1970, הייתי במטוס נוסעים של TWA שנחטף על ידי טרוריסטים של PFLP-(החזית העממית לשחרור פלסטין) לאגם עתיק במדבר בירדן בשם 'זארקה', בצפון מזרח אממן, כ-60 דקות נסיעה ברכב. הוחזקתי כבן ערובה במטוס, אשר היה מכוסה בחומרי נפץ, במשך שבוע.
איפה עובר הגבול בין הגנה על הילדים להגנת יתר? צוות על הספה
החיים הם מגרש המשחקים וזירת האימון של ילדיכם. האם הורים המגוננים על ילדיהם יתר על המידה פוגעים ביכולתם לפתח יכולות עצמאיות? ואיפה עובר הגבול בין הגנה להגנת יתר?
איך מתמודדים עם החרדה בעקבות המצב הבטחוני? צוות על הספה
מאורעות הימים האחרונים הותירו את כולנו מזועזעים, כואבים וזועמים. התובנה האיומה, שאויבי ישראל יכולים לחדור לבתים ולפגוע בנו בצורה כה אנושה, מעוררת תחושה בלתי נסבלת של חרדה קיומית אצל אנשים רבים.
ביישנות אצל ילדים קטנים צוות על הספה
כולנו היינו רוצים לראות את ילדינו מרגישים בטוחים בסביבתם החברתית, מדברים ללא קושי מול אנשים אחרים, מובילים ומנהיגים. במציאות, חלק גדול מהילדים מתקשים באזורים הללו ולוקח להם זמן ליצור אינטראקציות חברתיות. מהו מקור הביישנות אצל ילדים? ומה אתם ההורים יכולים לעשות כדי לסייע.